צילום: יח"צ פורסם: 25.8.08
צניעות אצל מנהל היא בעצם יושר פנימי והכרה עצמית בלתי מסולפת. מנהלים בכירים רבים נופלים עם כניסתם לתפקיד למלכודת של חטא הגאווה, מעריכים את עוצמותיהם בצורה מוגזמת, עוורים לחולשותיהם האישיותיות ולא מודעים להשלכות שיש לכך על הארגון. היעדר צניעות אינו מצביע דווקא על היעדר גאוותנות שחצנות כלפי חוץ, אלא מדבר על תכונת אגו שמקשה על האדם את היכולת לראות חולשה אישית, שהשלכותיה ניכרות ברווחי הארגון.
1.מנהיגות צנועה
מנהיגות צנועה הינה גישה למנהיגות המתמקדת במודעות עצמית, כנות, והכרה ביכולות ובהישגים של אחרים. היא שמה דגש על שיתוף פעולה, הערכה לאחרים, והתמקדות בצרכים של הקבוצה מעל לצרכים האישיים של המנהיג. הספרות המקצועית מראה כי מנהיגים צנועים הם יעילים יותר ביצירת צוותים מחוברים, תומכים וחדשניים.
מנהיגות צנועה מבוססת על שלושה עקרונות מרכזיים משמעותיים : מודעות עצמית- הכרה במגבלות ובחולשות אישיות. כנות והכרת תודה – היכולת להעריך ולהכיר בעבודה הקשה וההישגים של אחרים בצוות. התמקדות בקבוצה – הצבת הצרכים של הקבוצה והארגון מעל לצרכים האישיים של המנהיג. מנהיגות צנועה כוללת את ההבנה כי אף אדם אינו מושלם וכי הצלחה היא תוצאה של שיתוף פעולה ועבודה משותפת. היא מעודדת מנהיגים להיות פתוחים למשוב ולביקורת בונה, וללמוד כל הזמן מאחרים.
מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות, הן על תלמידי תיכון והן על מבוגרים, מראים שענווה אינטלקטואלית גורמת לביצועים טובים יותר לאחר שלמדנו משהו חדש. המחקרים שנערכו באוניברסיטת קליפורניה ופיטסבורג, הקיפו למעלה מ- 1,000 איש והראו שלומדות ולומדים צנועים, שגילו מודעות לחולשות ופגמים אישיים, השקיעו יותר מאמץ בלהבין נושא שלא הכירו, ולכן הצליחו יותר במבחני ביצוע עם תום תהליך הלמידה. הם התמידו יותר גם כאשר חוו כישלונות ולקחו על עצמם אתגרים גדולים יותר לאורך הדרך. ניכר שהם הבינו שאתגרים ומאמץ הם חלק טבעי מתהליך הלמידה ורק כך ניתן להגיע למומחיות בעת למידה של תוכן חדש. במילים אחרות, ככל שדרגתם של אלה שנחשבו לכוכבי על בביצוע הייתה גבוה יותר כך התגלו כישורי אינטליגנציה רגשית מרובים ומפותחים יותר באופן התנהלותם
גם העתידן ברנרד מאר הסביר במחקרו שצניעות משוחררת מיהירות היא גורם מפתח לסקרנות ולצמיחה. מאר מסביר שענווה שמה אותנו במצב שבו אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו לא יודעים את כל מה שצריך לדעת. התנהגות כזו מתפרשת לעיתים כחוסר בטחון עצמי או חוסר אמונה ביכולות שלנו, אך למעשה ההפך הוא הוא הנכון. אנשים צנועים מכירים הן בחוזקות שלהם והן בחולשות, אך הם לא מתאמצים להסתיר את החולשות ולא נבהלים מלשאול "שאלות טיפשיות" כדי לצמוח. המחקר מעודד את אלו שעוסקים בהוראה, הדרכה או הכשרה, לפתח נקודת מוצא צנועה בקרב הלומדות והלומדים. לשתף אותם במה הם לא יודעים ולהציע התבוננות על הפער כחוזקה ולא כחולשה.
2.צניעות וענווה – במחשבה ובדיבור.
צניעות וענווה משמעותיים וחשובים גם במחשבה וגם בדיבור . למה הכוונה ?
במחשבה: מידות הענוה, הפשטות, ההסתפקות, עומדות בראש מערכת המידות הטובות, והן הבסיס לצניעות המעשית. ולעומתם: הרצון להתבלטות, השאיפה לכבוד ולעושר, הרדיפה אחרי מותרות – מוציאים את הנגרר אחריהם מעולם הקדושה והרוח.
בדיבור: חז"ל משבחים את מי שדיבורו בנחת עם הבריות; שפה יפה ונקיה היא ביטוי למי שפיו ברשותו; הרמת הקול בשעת ויכוח מעידה על דלות בתוכן משכנע. העניו והצנוע יעדיף להודות על האמת לשנגדו, והגאה – יעמוד על דעתו וישתמש בקולו הרם.
3.הקשר בין ענווה לסקרנות
סר קן רובינסון, טען במחקרו ש "סקרנות היא המנוע להישגים". במילים אחרות, זהו כוח מניע טבעי שמניע אותנו קדימה להצלחה ולהגשמה אישית. בלי הכוח המניע הטבעי הזה נהיה תקועים ומשועממים. מסיבה זו בלבד, על כולנו מוטלת החובה להישאר סקרנים.
במחקרו הוא מדבר על הקשר בין ענווה לסקרנות. היותנו צנועים – בעצם, משוחררים מגאווה ויהירות . זהו ערך מרכזי בסקרנות כי זה אומר לנו שאנחנו לא יודעים כל מה שצריך לדעת. ענווה מתבלבלת לעתים קרובות עם חוסר ביטחון עצמי או אמונה עצמית כאשר למעשה, ההפך הוא הנכון. אנשים צנועים מכירים בחוזקות שלהם כמו גם בחולשות שלהם; הם פשוט לא מבקשים להסתיר את החולשות שלהם. הביטחון הפנימי הזה הוא הסיבה שלאדם צנוע אין פחד להיראות טיפש או לשאול שאלות "טיפשיות" – הכל חלק מהצמיחה.
4. הדרכים בהן נוכל להיות צנועים וענווים
הספרות המחקרית מציגה מספר דרכים בהן נוכל לעבוד על הענווה שלנו :
· היו כנים עם עצמכם. תחשוב בכנות על החולשות שלך כמו גם על החוזקות שלך. היה מוכן להודות בטעויות שלך ולקחת אחריות מבלי להסתמך על תירוצים. הטעויות או החולשות הללו מראות היכן יש לך מקום לצמוח.
תרגול קבלה. למרות שאתה רוצה להיות כנה לגבי החסרונות שלך, אל תהיה קשה עם עצמך. נסו להסתכל על עצמכם ללא שיפוטיות ושליליות – לקבל את עצמכם כפי שאתם, כצעד הראשון ללמוד להיות או לעשות טוב יותר בעתיד.
תרגל הקשבה פעילה. הזמנת משוב והקשבה פעילה למה שאחרים אומרים הם חלק חשוב מהענווה. אבל תקשיב עם ראש פתוח. השאר את ההנחות או ההנחות הקדומות שלך בפתח.
· זהה מתי אתה צריך עזרה, ובקש אותה. כמו כן, אל תפחד לומר, "אני לא יודע". אתה לא חייב להיות האדם החכם ביותר בחדר.
· הרגישו נוח עם חוסר הוודאות. להודות שאתה צריך עזרה, נכשל במשהו או לא יודע איך לעשות משהו יכול להיות לא נוח. כמו כל סוג של שינוי. נסו "לשבת עם" התחושות הללו כשהן צצות במקום למהר לפתור או לפרוק אותן.
אם כן, על המנהיג להיות ספקן בכל הקשור למידע העומד לרשותו ולניתוח העתידי שלו. אסור לו להיות מקובע עם תפישות עולם מסוימות ועליו לחפש תמיד את האיפכא מסתברא. ביטחון עצמי מופרז של מנהיג הוא מתכון לטעויות שעלולות להיות קטסטרופליות. ולא חסרות דוגמאות לכך. בכוח הטלת הספק אפשר לשנות מציאות. מי שלא יודע להטיל ספק – לא ילמד, לא יפיק לקחים ולא יתקדם לשום מקום. כך, הענווה תורמת לשיפור יכולות מנהיגות וליצירת תרבות עבודה חיובית. אך היא מחייבת את מנהיג הארגון לעבוד על עצמו, להיות רפלקטיבי לביצועיו ולצעדיו, לקיים תרגול ובחינה עצמית באופן מתמיד.
הכותב הוא ראש בית הספר לתואר שני באקדמיה
*הכותב הוא ראש בית הספר לתואר שני, המכללה האקדמית תלפיות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
עוד בסטטוס:
The post בשבחי הצניעות של המנהיג appeared first on סטטוס.