בימים טרופים אלה, “ימי קורונה” מרבים לבקר את מקבלי ההחלטות על שאינם עקביים משנים החלטות השקם והערב ויותר מכך, הכול ברגע האחרון.
ובכן, לכאורה המבקרים צודקים אכן משנים החלטות ולעיתים גם ברגע האחרון. אך יש לכך הסבר הקשור בתהליכי קבלת החלטות במצבי אי ודאות.
קבלת החלטות היא תהליך של בחירה בין חלופות ודרכי פעולה. מעט מאד הם המקרים שבהם מתקבלת החלטה שהיא נכונה באופן מוחלט, לא כל שכן בתקופה שבה המורכבות בקבלתה תלויה בגורמים חברתיים, פוליטיים, ובראש ובראשונה בבריאות הציבור. קבלת החלטות מבוססת על תמונת מצב ומטרה ברורה וזו מחייבת בחירה מתוך מספר תוצאות אפשריות. מכאן שעל מקבלי ההחלטות לבחור את החלופה האופטימאלית וזו בעיה קריטית בפני עצמה.
מכיוון שהמגפה משתוללת, מקבלים החלטות תחת לחץ של זמן, כך שההחלטה שהתקבלה אינה בהכרח אידיאלית, אך החלטה בדרך כלל עדיפה על אי החלטה. ככול שהלחץ רב יותר עולה הסבירות שתתקבל ההחלטה “המסוכנת ביותר” שתהיה נתונה לביקורת בעיקר חברתית כלכלית ופוליטית.
מקבלי החלטות אחראיים אמורים לפעול בדרך כלל בצורה שיטתית היינו:
- בדיקה יסודית של מגוון רחב לדרכי פעולה
- שקילת המחיר והסיכונים בתוצאות החיוביות או השליליות מכל חלופה
- קבלת מידע רלוונטי עכשווי ולקיחה בחשבון שכל מידע חדש או כל שפיטה מקצועית המוצגת להם, גם במקרים שהמידע או השפיטה אינם תומכים בקו הפעולה שהועדף קודם לכן.
- עשיית סידורים מפורטים לביצוע קו הפעולה שהוחלט עליו, תוך שימת לב מיוחדת לתוכניות משנה שאולי יהיה צורך בהם אם יתממשו אי אלו חששות צפויים.
מכאן נבין מדוע כולם נרגנים מההחלטות שמתקבלות ברגע האחרון, שהרי אינם מפנימיים את העובדה הידועה שהקונטקסט הקבוע ביותר בחיים הוא השינוי, ובימינו אלה על אחת כמה וכמה.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
The post קבלת החלטות במצבי אי ודאות – חומר למחשבה appeared first on סטטוס.