פורסם: 15.5.16 צילום: ויקיפדיה
לפני 20 שנה השתתפתי בסמינר הישראלי – שוודי הראשון שנערך בשטוקהולם לקבוצת מומחים ולצמרת האגף לפסולת מוצקה במשרד לאיכות הסביבה. לשוודים לא היתה אנטרופולוגית בית שתאפיין את רובעי בירתם לפי רמתם התרבותית והסוציו- כלכלית.
למרות "חסרון" זה הם השכילו, כבר אז, למצוא פתרונות יצירתיים להפחתה משמעותית של כמויות האשפה וניפחה לאורך ציר הזמן . השבדים הבינו ששליפת הפסולת האורגנית (הרטובה) מזרם האשפה הכללי – לצד הפרדת רכיבים יבשים בני מחזור (נייר, קרטון, ופלסטיק למינהו), יאפשרו החלפת עגלות האשפה הקיימות בעגלות קטנות יותר, ובדילול מועדי הריקון. באופן זה נחסכו עלויות אדירות באיסוף אשפה מהרחובות (Street Collection), ונוצר היווי חומרי גלם למחזור.
השבדים גם לא נזקקו לאנטרופולוגית מדופלמת ע"מ לעודד יוזמות עסקיות לצד יוזמות של עמותות חברתיות שלא למטרת רווח, בהקמת מרכזי "יד שנייה" לאיסוף, והחזרה לשימוש של ריהוט, ציוד חשמלי, כלי בית, ביגוד וספרים; ובלבד שלא יושלכו למשאית האשפה ויגיעו למטמנה.
הסמינר התקיים בחודש ינואר כאשר העיר היתה מכוסה במעטה עבה של שלג, שלא הפתיע. עבורנו הישראלים היתה זו הפתעה להיווכח שקומפוסטר שכונתי נדרש לחימום האשפה האורגנית (בחשמל), למען תתפרק לרכיביה, בשל טמפרטורת חוץ סביב 15 – מעלות צלזיוס.
איני שותף לתחושת "פיקנטריה" בכתבה. ארצות הברית ככלל, והעיר ניו יורק בפרט אינם מודל לחיקוי עבורנו. הפרופ' נייגל מעוררת אמפטיה, תיטיב אם תפנה את מרצה, ותגייס את הידע המקצועי שצברה – להשפיע על המערכות בעירה באמצעות תכנון נכון של קמפיינים חינוכיים והסברתיים – לצריכה נכונה, לצמצום רכישות-יתר של מזון, ביגוד וציוד, ולהפניית מוצרים ומצרכים מיותרים לשימוש מחדש ע"י דלי אמצעים ומיעוטי יכולת.
* הכותב דניאל מורגנשטרן הוא יועץ יועץ סביבתי ומומחה למחזור, יו"ר ועדת הביקורת באיגוד המתכננים ועמית במכון הישראלי לערים חכמות.
The post מה ייאמר על דור הזבל? appeared first on סטטוס.