פורסם: 13.3.16 צילום: shutterstock
המדינה במתקפת מחץ כנגד התופעה. העובדות: בשנת 2013 יובאו לישראל 32,851 זוגות אופנים חשמליים. בשנת 2014 נוספו 72,602 זוגות, ושנת 2015 נסגרה בתוספת של 100,000 זוגות כלומר 200,000 זוגות בשלוש שנים.
בשנת 2014 אירעו 142 תאונות דרכים עם נפגעים בהם היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. 124 הסתיימו בחבלות קלות, 18 נזקקו לאשפוז, ותאונה אחת הסתיימה במוות. בראשית 2015 נספה אזרח נוסף.
מרבית רוכבי האופניים החשמליים הם ילדים ובני נוער הרוכבים על מדרכות הערים, בניגוד התקנות התעבורה בדרכים, תוך הפקעת זכות הדרך מהולכי הרגל, החלשים מהם. רכיבתם נועזת, בלתי זהירה, ללא חבישת קסדת מגן.
כמתכנן תחבורה מצאתי בתופעה קרן אור: רבות מנסיעות רוכבי האופניים לטווח העולה על קילומטר. לחלופין תבוצענה במכונית ע"י הורה, אח בוגר, שכן או – בנהיגה עצמית. השימוש באופניים חשמליים, מחליף שימוש עירוני נרחב בכלי רכב מנועיים, מוריד הגודש בדרכים, מקל מצוקת החנייה, חוסך דלק ומשפר איכות האוויר בערים.
במקום להילחם בתופעה יש לנתבה לאפיקים רגולטוריים נוקשים: לאכוף את סעיף 129 סימן ג' בפרק השלישי בתקנות התעבורה בדרכים: "לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד". על הרשויות המקומיות לייעד נתיבים ייחודיים לאופניים בכביש, לאסור הכניסה אליהם למשתמש זר, ולאכוף נמרצות..
בנוסף לתקנות החדשות שאישרה ועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לגיל המינימום לרכיבה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים נדרש להתקין תקנה שתחייב כל זוג אופניים (למעט אופני ילדים) ברישוי ובמבחן שנתי, בנשיאת לוחית עם מספר רישוי מזהה ובביטוח. תובטח בקרה על עוצמת המנוע, מהירות מרבית של 25 קמ"ש. וחתימת המנוע בטבעת אבטחה. יש להחזיר את חוק הקסדה.
כך תובטח האחריות השלוחית של הורים כלפי ילדיהם הקטינים רוכבי האופניים. הפוגע לא יהיה אלמוני החומק מזיהוי ומאחריות; יובטח עתידם הכלכלי של הנפגעים. המבחן השנתי יבטיח קיום עזרי בטיחות.
* הכותב דניאל מורגנשטרן הוא מתכנן תחבורה, יועץ כלכלי וסביבתי ועמית במכון הישראלי לערים חכמות. מורגנשטרן רוכב ומתגורר בתל-אביב.
The post אופניים חשמליים: אסון תחבורתי או פתרון אורבני ? appeared first on סטטוס.